הקמת התנועה הציונית

בקונגרס הציוני הראשון בבזל, שהתקיים באוגוסט 1897 בהשתתפות 206 נציגים מ-16 מדינות, נכחו שבעה נציגים מהונגריה, כולם מהפריפריה. הנציגים לא נבחרו, אלא נסעו לקונגרס על דעת עצמם, ומתוכם רק יָנוֹש רוֹנָאִי (Rónai János) הפך פעיל בתנועה הציונית ההונגרית. מוצאו היה מטרנסילבניה, והוא שהקים באוקטובר 1897 את האגודה הציונית הראשונה במדינה. במועד סמוך נוסדה בפּוֹז'וֹני ,(Pozsony) שהייתה מרכז אורתודוקסיה, תנועה ציונית חזקה. הדמות המרכזית של תנועה זו ושל הציונות ההונגרית עד לשנת 1903 היה שָמואל בֶּטֶלהֶיים (Bettelheim Sámuel). בֶּטֶלהֶיים הקים מועדון לצעירים יהודים בשם יגדיל תורה. המועדון זכה להצלחה רבה, ובכל שבת נערכו בו דיונים על הציונות. בשנת 1899 הוקם מועדון בעל גוון ציוני בולט יותר בשם אהבת ציון. הוא זכה לתמיכת הקהילה האורתודוקסית, והצטרפו אליו 120 בחורי ישיבה.

גם במקומות אחרים התארגנו קבוצות ציוניות, ובשנת 1898, כשנערך הקונגרס הציוני השני, פעלו כבר בהונגריה 32 ארגונים ציוניים, כולם בפריפריה, באזורים דוברי הונגרית בצפון הונגריה ובטרנסילבניה, שבה חיו מיעוטים. לעומת זאת במרכז הונגריה, באזורים ללא מיעוטים עם רוב ניאולוגי, נתקלו הניסיונות לייסד אגודה ציונית בקשיים.

בשנת 1902 נערך בפּוֹז'וֹני הכנס הארצי הראשון של ציוני הונגריה, ולאחר התייעצות עם הרצל, שלא הצליח להקים אגודה ציונית בבודפשט, הוחלט להקים הסתדרות ציונית. בֶּטֶלהֶיים תכנן להעביר את המרכז הציוני מפּוֹז'וֹני לבודפשט וקבע מועד לאספה כללית במרס 1903. באספה זו הוקמה ההסתדרות הציונית של הונגריה. הופיעו בה שלושים נציגים מכל רחבי המדינה, ונקבע תקנון בו הודגש מפורשות שציוני הונגריה יפעלו להקמת בית יהודי ליהודים חסרי מולדת בארץ-ישראל, ושאין בכוונתם לראות ביהודי הונגריה מיעוט לאומי או לעסוק במדיניות לאומית יהודית. האספה בחרה ברוֹנָאִי לנשיא ההסתדרות הציונית, בבֶּטֶלהֶיים למנהל הלשכה המרכזית ובניסן קאהן (Kahan Niszan) לנציג הצעירים. היה זה שלב של התחזקות התנועה, שהתבטא בגידול במספר קוני השקל, שעלה מ-500 ל-1,200 איש – רובם מצפון הונגריה ומדרומה (השקל היה מס חבר שנתי להסתדרות הציונית, שהקנה זכות לבחור ולהיבחר לקונגרסים הציוניים עד להקמת מדינת ישראל).

הכנס הציוני השני בהונגריה נערך כעבור שנה, גם הוא בפּוֹז'וֹני. לתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית נבחר בֶּטֶלהֶיים. מספר הנציגים עלה ל-52, מהם שבעה חברי אגודת הסטודנטים מכּבּיאה – הנציגים היחידים מבודפשט. בשנת 1905 נערך הכנס הציוני הארצי לראשונה בבודפשט, ונפתח בעיר משרד של התנועה. בכנס הארצי של שנת 1906 הוחלט להעביר אליה את מרכז התנועה הציונית, שהיה עד אז בפּוֹז'וֹני.

התארגנות סטודנטים יהודים החלה בשנת 1902, כאשר הגיע שליח ציוני משוויץ לבודפשט והזמין את הסטודנט להנדסה מוֹר משה ביסֶליכֶס (Bisseliches Mór) לישיבה בנושאים ציוניים.


בישיבה הוחלט על הקמת אגודה ציונית, אך נציג הקהילה הניאולוגית ביקש שחברי האגודה לא יהרסו את יהדות הונגריה והציע שיקימו יחד ארגון ניטרלי. ארגון כזה אכן הוקם ונקרא התאחדות צעירים יהודים הונגרים (Magyar Zsidó Ifjak Egyesülete). ביסֶליכֶס השתתף בכמה מפגשים, אך עזב בשל השפעת הקהילה על ההתאחדות.

כעבור שנה נוסדה בבודפשט, שבאוניברסיטאות ובבית המדרש לרבנים שלה התרכזו מרבית הסטודנטים היהודים, אגודת הסטודנטים הציונים, בשם מכּבּיאה, שהפכה במהרה לעמוד התווך ולמרכז הכובד של הציונות ההונגרית והטביעה את חותמה על אופי התנועה, שמוביליה היו אינטלקטואלים בוגרי אוניברסיטאות.


עדינה שטרן