הגדודים הציוניים

הרקע להקמתם של הגדודים הציוניים היה האנרכיה שהשתררה עם סיום המלחמה. תמונת המצב הגיאופוליטית השתנתה. המודל האוסטרו-הונגרי הדואלי פורק, והחלה תקופת מהפכות במדינה. חייהם של כמיליון יהודי הונגריה היו בסכנה. חיילים משוחררים בלתי מרוצים, איכרים מחוסרי עבודה והמונים מוסתים מצאו פורקן לתסכולם – בעקבות המשבר הכלכלי, התבוסה במלחמה והזעזועים החברתיים – באלימות ובפוגרומים, בעיקר נגד יהודים. הם התנפלו על בתיהם, שדדו את רכושם והרגו בהם, ולא היה מי שיעצור את האלימות, מאחר שפיזור הצבא המובס מצד אחד והזעזועים הפוליטיים מצד שני הביאו להתמוטטות סדרי השלטון. יהדות הונגריה, במיוחד במחוזות הפריפריה, נקלעה למצב חירום.

לבודפשט הגיעו ידיעות על השוד והפוגרומים בראשית חודש נובמבר 1918. העיתונות היהודית דיווחה על האירועים וקראה להגשת עזרה ליהודים שנפגעו בפרעות. אף שהצבא התפורר וסדרי השלטון וכוחות המשטרה כמעט לא תפקדו, בקשות להגנה הגיעו לאישטוָן פרידריך ,(Friedrich István) המנהל הכללי של משרד ההגנה.

בנקודת זמן זו היה התפקיד שנטלה על עצמה המכביאה בעל חשיבות ללא תקדים. בֶּרֶגי, שהיה סרן בצבא האוסטרו-הונגרי, פנה לפרידריך יחד עם אדולף שטראוּס ,(Strausz Adolf) נשיא הכבוד של ההסתדרות הציונית, וכמה קציני צבא חברי המכביאה, בהם יֶנֶה שלמה בּרין (Brünn Jenő Slomo) ואישטוָן יעקב טֶרֶק (Török István Jákov). הם טענו בפניו כי מן ההכרח להפסיק את ההתנפלויות בכל חלקי הונגריה. פרידריך השיב שלמעשה אין צבא מתפקד בהונגריה ואין בכוחו להושיע. בֶּרֶגי הציע לו פתרון וביקש אישור להקמת יחידות הגנה שיתבססו על חיילים יהודים משוחררים, כאלף חיילים וקצינים, בעיקר יוצאי המכביאה. לשם כך הוא ביקש ציוד, נשק ותחמושת. האישור ניתן מיד. פרידריך הקצה לצורך המשימה את הקסרקטין על שם הנסיך אלבּרֶכט בבודפשט והעביר ציוד, נשק ותחמושת. השם הרשמי של חיל ההגנה היה גדודי כוח מתנדבים ,(Önkéntes Karhatalmi Századok) אך השם הנפוץ, גם במסמכים הרשמיים של משרד ההגנה, היה גדודים ציוניים ,(cionista századok) בשל היות חיילים אלה בעלי אוריינטציה ציונית בדרגות שונות. מפקדת הגדודים הוקמה בהנהגתו של בֶּרֶגי, והסגן בּרין היה בין המפקדים. בהיעדר כוח צבאי מדינתי מתפקד כלשהו היו הגדודים הכוח הצבאי היחיד שעמד לרשות הממשלה בחודשים נובמבר ודצמבר 1918. פרידריך קיווה שהם יפעלו גם להשבת הסדר הכללי ברחבי המדינה.

הקהילות היהודיות ראו באור חיובי את הקמת הגדודים והיו מוכנות לתרום לפעילותם, אך בה בעת התנגדו לאופיים הציוני. בֶּרֶגי פנה בעניין זה להנהלת הקהילה בפֶּשט – קהילה של כמאתיים אלף נפש שחלשה על תקציבים גדולים. בבקשתו ניסה להסביר את הצורך בתמיכה הכספית של הקהילה בגדודים. הוא ציין כי ההוצאות על כל חייל הגיעו לכדי פי שישה מהקצבת הממשלה, וכדי לקיים את הגדודים על המוסדות היהודיים להשתתף בהוצאות הנוספות. בניסיון לשכנע את ראשי הקהילה, יהודים מתבוללים שלא ראו בעין יפה את גדודי ההגנה הציוניים, וכדי לאזן את התקפות העיתונות שלהם, בֶּרֶגי הבליט את העובדה שהפעולה נעשית ברישיון הממשלה ההונגרית ובתמיכתה, וששירות הגדודים נעשה לטובת הונגריה. הוא הדגיש שחברי קהילות יהודיות אחרות סבלו נזק כספי גדול, ושהידיעה על קיום הכוח הצבאי הזה ופעולותיו עשויה לעצור את התפשטותם של הפוגרומים לבודפשט. בסופו של דבר, הקהילות היהודיות נשאו במימון, בעיקר קהילת פֶּשט שתרמה סכומי כסף ניכרים.

על גיוס החיילים היהודים הקלה העובדה שבמהלך המלחמה, במיוחד במחנות השבויים ברוסיה, פגש החייל היהודי מהונגריה יהודים ממדינות שונות והתוודע להלכי רוח אחרים שרווחו בקהילות אירופה. הוא גילה שיהודים אלה אינם מזדהים עם ארצותיהם כמוהו, ולעומת זאת הם מתייחסים בחיוב לישות לאומית יהודית. לפיכך, מספר החיילים היהודים שנחשפו במהלך המלחמה למודעות לאומית יהודית גדל, וכפועל יוצא מכך גברה נכונותם להתגייס לגדודים הציוניים. בֶּרֶגי גייס בשלב ראשון את חבריו מהמכביאה, בהם קצינים רבים. רק אחר כך גייס חיילים שאינם קצינים.

הגדודים שהוקמו מנו ככל הנראה אלפים אחדים – כ-6,000-5,000 חיילים בתחלופה. לפי דיווחיו של בֶּרֶגי, כ-1,500 חיילים פעלו בו זמנית. המפקדה ארגנה הגנה לאומית יהודית והעמידה פלוגות הגנה צבאית ב-47 מקומות יישוב שמהם הגיעו ידיעות על פרעות, בעיקר מהפריפריה בצפון ובדרום, ובעת צורך ירו הגדודים לעבר הפורעים ואף הרגו בהם. גדודים חמושים היו בבודפשט כל העת בכוננות, כדי לצאת ולהגן על חיי היהודים ועל רכושם. במקומות רבים הייתה השפעה לעצם הופעתם של חיילים יהודים חמושים. בסופו של דבר, ההתנפלות על היהודים ושדידת רכושם באו אל קצם. מהדיווחים עולה שפעילות ההגנה הייתה בעיקרה מוצלחת, אך היו גם כישלונות. לעתים הכשילו הרשויות המקומיות את הגדודים באמצעות מסירת מידע כוזב.

פעולתם של גדודים אלה נמשכה כארבעה חודשים, מנובמבר 1918 עד סוף פברואר 1919. הם פורקו בשל הקמת כוחות הגנה נוספים. בעלי אחוזות פרטיות גייסו חיילים תמורת תשלום, דבר שהקשה על פעולת הגדודים הציוניים, והממשלה הקימה משמר לאומי הונגרי (Nemzeti Gárda) כדי להביא לחיסול האנרכיה. לאור זאת קמה התנגדות בחוגי הממשלה לקיומם העצמאי של הגדודים הציוניים. בֶּרֶגי סירב לוותר על הייחוד הלאומי של הגדודים ולמזג את החיילים היהודים במשמר הלאומי והעדיף לפזר את הגדודים.


עדינה שטרן