מוזיקאים יהודים בהונגריה

אפשר לקבוע את תחילתם של חיי המוזיקה הקלסית בהונגריה, בכלל זה הוראת מוזיקה, במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. החברה הפילהרמונית נוסדה באמצע המאה, ובית האופרה נפתח ב-1884. נדבך חשוב בתחום הוראת המוזיקה היה ייסוד הקונסרבטוריון הלאומי ההונגרי – ששמו הוסב מאוחר יותר לבית ספר לאומי למוזיקה – ב-1840. האקדמיה למוזיקה פתחה את שעריה ב-1875. מעורבותם של היהודים במוסדות אלה, כמו בשאר התחומים של חיי התרבות בבודפשט, ניכרה היטב.

בסוף המאה התשע-עשרה היה חלקו של הקהל היהודי בהצגות בית האופרה כה גדול, עד שהפוליטיקאים הימנים הביעו את התנגדותם לתמיכה הממלכתית באופרה, בטענה שזוהי תמיכה בציבור היהודי. המנהל המוזיקלי הראשי הראשון של בית האופרה ושל החברה הפילהרמונית היה פֶרֶנץ אֶרקֶל ,(Erkel Ferenc) אך מ-1888 – ארבע שנים אחרי פתיחת בית האופרה – עד 1891 משרה זו הייתה כבר בידי גוסטב מאהלר היהודי.


עד לכיבוש הגרמני ב-1944 אמנים יהודים הופיעו בקביעות על בימת האופרה ובתזמורתה, אם כי ב-1939 החוקים נגד היהודים אילצו את ההנהלה לפטר שלושים ושבעה מוזיקאים יהודים שהועסקו בקביעות בבית האופרה.

רבים מהמורים והתלמידים בבית הספר הלאומי למוזיקה היו יהודים. פֶרֶנץ וֶייס ,(Weisz Ferenc) פסנתרן ומלחין מבודפשט שהעתיק את מקום מגוריו להולנד בראשית שנות העשרים ונרצח מאוחר יותר בטרזיינשטט, היה אף הוא בוגר המוסד הזה. (אמי וגם דודתי רכשו את השכלתן כמורות לפסנתר בין כותלי בית הספר הלאומי למוזיקה).

בין המורים הנודעים ביותר של האקדמיה למוזיקה אפשר למצוא יהודים כבר בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה. הצ'לן קָרוֹי פּוֹפֶּר (Popper Károly) היה בנו של חזן מפראג.


אישטוָן טוֹמָן (Thomán István) היה תחילה תלמידו של פֶרֶנץ ליסט (Liszt Ferenc) ומאוחר יותר מורה לפסנתר בעל ידע רחב ומוערך מאוד באותו מוסד. בין תלמידיו היו אֶרנֶה דוֹהנָניִי ,(Dohnányi Ernő) בֵּלָה בּרטוֹק (Bartók Béla) וגֶ'רג' ציפרָה (Cziffra György). המלחין והמורה למוזיקה קאמרית ליאוֹ וֶיינֶר ,(Weiner Leó) אחד המורים החשובים ביותר של המוזיקאים ההונגרים, לימד משנת 1908 באקדמיה למוזיקה.


גם בין התלמידים היו, כאמור, יהודים רבים. עוד בטרם חקיקת החוקים נגד היהודים עזבו רבים מהם את הונגריה. עם אלה נמנים המנצחים אַנטָל דוֹרָטי ,(Doráti Antal) שבאקדמיה למוזיקה שמו היה עדיין אַנטָל דויטש ,(Deutsch Antal) ופריגֶ'ש רֶיינֶר (Reiner Frigyes); הפסנתרנים לָיוֹש קֶנטנֶר (Kentner Lajos) ואילונה קָבּוֹש (Kabos Ilona); הכנר יוֹזֶ'ף סיגֶטי (Szigeti József); המלחין והוויולן עדן פַּרטוֹש (Pártos Ödön); הצ'לן לאסלוֹ וינצֶה (Vincze László); חוקר המוזיקה יָנוֹש וֶייס (Weisz János). היו גם מוזיקאים שהצליחו לעזוב את הונגריה אחרי חקיקת החוקים נגד היהודים ולפני השואה. עם אלה נמנה גם גֶ'רג' שוֹלטי (Solti György).

בין המוזיקאים שהיגרו מהונגריה לפני תקופת השואה היו שהצהירו בגלוי על יהדותם. אחרים עשו כל שביכולתם כדי להיטמע בארצות הנוצריות שקלטו אותם, אם כי בחוגי חבריהם הקרובים אנו רואים בעיקר יהודים. והיו גם כאלה שהסתירו בכל דרך את מוצאם היהודי. החוקים נגד היהודים והטרגדיה של השואה הטביעו את חותמם על מוזיקאים יהודים שהיגרו מהונגריה גם כשחיו כבר בארצות שסיפקו להם ביטחון ולרוב גם רווחה כלכלית.

אגנֶש קֶרי
תרגמה מהונגרית: עליזה מֶרמֶלשטיין