האבות המייסדים

אדולף צוּקוֹר/ צוּקֶר (Zukor Adolph/Zucker Adolf)

(ריצֶ'ה, 7 בינואר 1873 - לוס אנג'לס, 10 ביוני 1976)


מן האבות המייסדים של הוליווד, היה איש העסקים היהודי ממוצא הונגרי, אדוֹלף צוּקוֹר, הידוע ביותר. אביו היה בעל מכולת כפרי, ואדולף עצמו, לאחר שסיים ארבע כיתות של חטיבת ביניים במָטֵסַלקָה ,(Mátészalka) עבר לאַבָּאוּיסַנטוֹ ,(Abaújszántó) ושם שימש בתפקיד עוזר בחנות הכל-בו שהייתה בבעלותו של הֶרמָן בּלָאוּ (Blau Herman). בהיותו בן חמש-עשרה היגר צוּקוֹר לארצות הברית, ושם התחיל לעבוד כשוליה של פרוון, ואחר כך עבד באופן עצמאי בתור פרוון. בן עשרים היה צוּקוֹר כשצפה לראשונה בסרט קולנוע, ומיד עמד על האפשרויות המסחריות הגלומות בו. תחילה הוא תפעל "בית קולנוע בפרוטות": תמורת פני אחד אפשר היה לצפות בסרטים באורך שלוש דקות. כדי לתרגם את עניינו בהמצאה החדשה לשפת המעשה, הוא הקים שותפות עם מרקוס לב (Marcus Loew). ב-1912 עלה בידם לשבור את ההגמוניה של תאגיד החברות הענקי כשהפיצו את הסרט הצרפתי המלכה אליזבט. באותה שנה ייסד צוּקוֹר את חברת הסרטים הראשונה שלו: Famous Players in Famous Plays Company. עוד בשנת 1914 החלה חברה זו להפיק שלושים סרטים בשנה אחת, בהשתתפותם של כוכבי קולנוע. נוסף לכך פתח צוּקוֹר היכל קולנוע בן שלושת אלפים וחמש מאות מקומות בברודווי, שנקרא סטנדרד. אדולף צוּקוֹר הוא שהקים בפרדס שקנה באחד הפרוורים של לוס אנג'לס את אולפן הסרטים הראשון.

יזמתו של צוּקוֹר צברה תנופה והוא החל מתפשט והולך, וכדי להשתלט גם על ההפצה, הוא לא היסס להכשיל את מתחריו. כך החלה קורמת עור וגידים ב-1916 אגדת חברת פרמונט (Paramount Pictures). אולפני פרמונט צלחו את מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן הפיצו מניות בעזרת חברות בנקאיות גדולות, וכעבור פרק זמן של כשנתיים וחצי כבר היו ברשותם חמש מאות בתי קולנוע. בכך נעשה צוּקוֹר לשליט של עולם הקולנוע – אלא שבשנת 1932 פשטה החברה רגל, אבל היא שבה והוקמה מחדש, והתאפשר למייסד להמשיך את עבודתו בתפקיד נשיא הדירקטוריון. בשנות הארבעים עלה בידי צוּקוֹר להשיג שליטה גם על הטלוויזיה. כך אפוא נוצרה תעשיית הקולנוע המודרנית בידי איש עסקים שזכר תמיד בגאווה את מוצאו ההונגרי. ב-1949 זכה אדולף צוּקוֹר בפרס האוסקר על מפעל חייו.

ויליאם פוקס / וילמוֹש פרידמן (William Fox / Friedman Vilmos)

(טוֹלצ'וָה, 1 בינואר 1879–ניו יורק, 8 במאי 1952)


ויליאם פוקס בא לארצות הברית בעודו ילד. ב-1904 זכה פוקס להישג בתפעול קולנועי: הוא הקים רשת להקרנת סרטים בת חמישה-עשר אולמות בברודווי שבמנהטן. ב-1912 הקים פוקס חברה להפצת סרטים, וב-1914 הוא ייסד חברה להפקת סרטי קולנוע. בזכות יחסיו ההדוקים עם חברת לֶו ,(Loew Inc.) נעשה פוקס לאחד מיצרני הקולנוע הגדולים ביותר. פוקס היטיב להכיר את טעמו של הקהל הרחב, אבל הוא השתדל לאפשר לארצות הברית לטעום גם את טעמן של ההצלחות האירופיות. כך, למשל, הוא הזמין את הבמאי הגרמני הנודע, פרידריך וילהלם מוֹרנָאוּ (Friedrich Wilhelm Murnau) לעבוד אתו. חברת פוקס אימצה מהר את המצאת הסרט המדַבֵּר, והמערבון המדַבֵּר הראשון הוסרט באולפניה. אלא שהמשבר הכלכלי העולמי הרס את חברת הסרטים, ופוקס עצמו הסתבך בחובות. סופו של סיפור ההצלחה הזה היה עצוב: איש העסקים לא היה מסוגל להחזיר את חובותיו, ובסוף 1936 הוא פשט רגל באופן סופי. ב-1941 נגזרה על ויליאם פוקס שנת מאסר – והקריירה הקולנועית שלו הגיעה לקצה.

מיהָאי קֶרטֵס / מייקל קרטיז (Kertész Mihály / Michael Curtiz)

(בודפשט, 23 בדצמבר 1888–הוליווד, 11 באפריל 1962)

הבמאי המפורסם ביותר מהונגריה, מיהָאי קֶרטֵס, בא להוליווד ב-1927. לאחר שקֶרטֵס הוכיח בגרמניה שיצירותיו המרהיבות שובות את לבו של הקהל באולמי הקולנוע, צירפו האחים וורנר את הבמאי הצעיר לחברת הסרטים שלהם בתור איש צוות קבוע.

קֶרטֵס – ששינה את שמו בארצות הברית למייקל קרטיז – לא חסך מאמצים כדי לזרז את התאקלמותו בארצות הברית, ואכן הוא מצא בה עד מהרה את ביתו. סרטיו הפופולריים של קֶרטֵס שיקפו את מהותו של הלך הרוח האמריקני.


יצירותיו של קֶרטֵס היו מרהיבות וקלות להבנה. סרטו האמריקני החשוב הראשון, תיבת נוח (1929), היה הפקת-על לכל דבר. קֶרטֵס בנה את התיבה ואת מגדל בבל, וידע לביים סצנה של שבר ענן שבה בני אדם וחיות נאבקים בגלים.

רבות מעבודותיו – ובראש ובראשונה ינקי דודל (1942) וקזבלנקה (1942) – נמנות עם יצירות המופת של אמנות הקולנוע.

בתקופה מסוימת השתכר מיהָאי קֶרטֵס יותר מכל בימאי אחר בהוליווד ופוריותו עוררה הערצה. קֶרטֵס הוציא מתחת ידו שניים-שלושה סרטים כל שנה. אחד הגורמים להצלחתו היה צירופו של אֶרול פלין (Errol Flynn) בתור שחקן, והוא הסריט סרטים אחדים בכיכובו של שחקן זה. עם הצלחותיהם המשותפות נמנים הסרטים בלקלאבה (1936), רובין הוד (1938) ואהבה וגרדום (1939).

מיהָאי קֶרטֵס מעולם לא ייצר סרטים באיכות ירודה, שכן הוא הקיף את עצמו בצלמים, בתסריטאים ובשחקנים פופולריים מן השורה הראשונה. שאיפת חייו הייתה לספק בידור, ואפילו בתקופות מאוחרות יותר, כשסרטיו נראו אולי מיושנים, לא הצליחו מתחריו החדשניים לדחוק אותם לשוליים. באחדים מיצירותיו הופיעו גם שחקנים יהודים ממוצא הונגרי, למשל סֶקֶה סָקָל ,(Szőke Szakáll) פיטר לורה (לאסלוֹ לֶוֶנשטֶין – ,(Löwenstein László ששיחק בקזבלנקה, וּויקטור (מיהָאי) וַרקוֹניִי ,(Várkonyi Mihály) ששיחק בשד של שבעת הימים.


טָמָש גַידוֹ
תרגמה מהונגרית: עליזה מֶרמֶלשטיין