ב-1922–1923 מהגרים רבים שחיו בווינה שמו פעמיהם לכיוון ברלין, המרכז התרבותי-רוחני של אירופה. עמיתים שכבר חיו בברלין דיווחו על חיי רוח תוססים ועל תנאי חיים נוחים מאלה ששררו בווינה.
מכתב של מֶניהֵרט לֶנגֶ'ל (Lengyel Menyhért) ללָיוֹש הַטוָנִי ,(Hatvany Lajos) ברלין [פברואר 1923]
"לאצי היקר,
מזמן אני מתכונן לכתוב לו כי מטרידה אותי המחשבה מה הוא עושה בווינה? אמנם בינתיים הוא לא נוסע לפֶּשט, הדבר גם לא רצוי מסיבות רבות, שהפחותה שבהן: למה לו לשאת על כתפיו את הדאגה לארץ האומללה, שממילא לא ניתן לעזור לה? [...] אני מניח שווינה נוראה – על כל פנים מכאן היא נראית לי שוממה, חסרת תקווה עד כי אין חשק לשהות שם. כאן בברלין לא רק החיים אלא גם התנאים טובים (אני מתכוון לחדר מחומם ותנאים בסיסיים). העיר הגדולה תוססת, עמוסה אירועים ואלפי דברים – מטורפת, שאפתנית ונכונה לעבודה, עם שחקניות ותיאטרונים מעניינים, עם כתבי עת ומוציאים לאור, מועדונים, התרחשויות, הזדמנויות עבודה, ולבסוף, אם תרצה, עם ידידים – יתרה מזו, הונגרים – שמדי פעם משעשע למדי לבלות עמם. לא נכון שהאווירה כאן קודרת; העם כאן חזק, בריא, בעל השקפה אחרת, כי מאחורי הדברים קיימת הידיעה הבטוחה שמהר מאוד יחזור הסדר על כנו ושוב הם יעמדו על הרגליים. [...] כמובן, אני שוב כותב מחזה, דבר שלא הייתי מסוגל לו בפֶּשט [...]. אני עושה געשעפטים מהיצירות האחרות שלי. [...] יהיה קשה לפרוץ אל ריינהרדט (Reinhardt) כי הבּוֹחערים עומדים בשער אצלו. [...] אנא בוא כמהגר, לאצי'קה שלי, תראה, יהיה טוב. [...]
אני מחבק אותו באהבה משכבר הימים,
מֶניוּש"
בברלין היו פחות ביטאונים הונגריים מבווינה, אבל המהגרים היהודים מהונגריה השתלבו יותר בחייה האמנותיים-ספרותיים, אולי משום שעד לעליית היטלר לשלטון, עד 1933, ברלין הייתה המרכז המשמעותי ביותר של תנועות השמאל והאוונגרד באירופה.
Vörös Újság, דו-שבועון הקומוניסטים ההונגרים, הופיע בברלין. אַנדוֹר גַבּוֹר
(Gábor Andor) היה כתב העיתון הסובייטי
פרוודה בברלין. ההיכרות האישית של היהודים מהונגריה עם המהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לפניהם (אֶרֶנבּוּרג ושגאל) חיזקה אף היא את השתלבותם בחיי הרוח של העיר. סופרים ואמנים הצטרפו לגלריה ולכתב העת
Der Sturm של הֶרוַרט וַלדֶן
(Herwarth Walden). טיבּוֹר דֵרי
(Déry Tibor) תרגם בעצמו את שיריו לגרמנית בשביל כתב העת.
מאמצע שנות העשרים סיפק הסרט המדבר פרנסה טובה מאוד לסופרים, בין היתר לקָרוֹי נוֹטי
(Nóti Károly) בין 1930 ל-1933: תסריטים ורעיונות לסרטים נולדו בבתי הקפה בברלין – ברוֹמָנישֶס קפה, שהיה חביב על סופרים, או בפונדק לוּנטֶה, אחד ממקומות המפגש של אנשי הקולנוע.
ראיון עם קָרוֹי נוֹטי
"לדעתי, רק מחזאי טוב, מחזאי שסוגיות הדיאלוג וכללי כתיבת הדרמה בדמו, יכול לכתוב תסריט טוב. זה נכון קודם כל לסרט המדבר, שבו על הסופר להעביר דיאלוג משמעותי ומדויק כמו במחזות תיאטרון; מלבד זאת עליו לחתור למיצוי התמונה, לשים לב לאפשרויות הצילום, עליו לראות מיד את הסרט המוכן. דברים אלה חשובים עד כי לדעתי תפקידו של הבמאי חשוב פחות בסרט המדבר. הרי גם הבמאי הגרוע ביותר לא יכול לקלקל תסריט ממדרגה ראשונה, בדיוק כמו שמחזה מבריק עובר בהצלחה גדולה גם על במה כפרית נידחת."
אנה סָלָאִי
תרגמה מהונגרית: מרתה רמון