גֵזָה סוֹבֶּל

מורהו הראשון של גֵזָה סוֹבֶּל בקוֹמָרוֹם (Komárom) היה קָרוֹי הָרמוֹש (Harmos Károly). הוא לימד אותו ראייה אמנותית, אבל לא היה מסוגל להעניק לו יותר מזה. לפי כמה מקורות, סובּל למד זמן קצר גם בבודפשט, אך שמו לא נמצא בין תלמידי המכללה לאמנויות. הוא נרשם לאקדמיה אוקראינית בפּראג והיה תלמידו של פֶרנאן לֶזֶ'ה בפריז. בעת שהות קצרה בברלין הכיר את האקספרסיוניזם הגרמני; במחצית הראשונה של שנות השלושים חי שוב בפּראג. ב-1934 הציג שם תערוכת יחיד בארמון הארכיבישוף. עוד באותה שנה הוא התחתן והתיישב בפריז עם אשתו הצרפתייה.

תערוכת היחיד הראשונה שלו בפריז, ב - Galerie du Journal des Beaux Arts ב-1937, התקבלה באהדה. בתקופה זו הוא אהב לצייר אקוורלים בצבעים חיים ותמונות שמן גדולות בציפוי שקוף (lazure). בציורים אלה התערבבו אלמנטים אבסטרקטיים ודמויות סוריאליסטיות. משנת 1934 הוא הציג בקביעות בסלון העצמאיים ובשנות הארבעים בסלון מאי. ביוני 1936 הציג בתערוכה בינלאומית, Artistos Modernes Independentes (אמנים מודרניים עצמאיים), ב - Salas de Quintas בליסבון. ב-1937, לבקשת ז'אן בּוּשֶה ,(Jeanne Bucher) השתתף בצד אמנים רבים אחרים בתערוכה קבוצתית למען ילדי ספרד. ב-1938 השתתף כאחד מחמשת חברי L'Equipe בתערוכה בגלריה Montparnasse, שבה הציג ציורים שנטו לסוריאליזם.

משנת 1939 הוא נלחם כמתנדב ביחידה הצבאית הצ'כית שהתארגנה בצרפת, תחילה על אדמת צרפת ואחר כך באנגליה. את חוויותיו הטרגיות והתנסויותיו האישיות באכזריותם של בני האדם הציג בציבור ב-1942 באלבום בשם Civilisation, שכלל ארבעים רישומים, ובתערוכה במוזיאון Victoria and Albert בלונדון. את הרישומים החזקים, שהעבירו את עצמת הזוועה הפיזית והנפשית, השווה כותב המבוא לאלבום, יאן סטרנסקי ,(Jan Stránský) לסדרת התחריטים זוועות המלחמה (1810) של גויה.


ב - 1943 הציג יותר ממאה רישומים וציורים בתערוכה ב - Museum and Art Gallery בבֶּלפסט. שם התערוכה היה מגן דוד, והיא הוקדשה לרדיפות ולסבל של יהדות אירופה. את הטקסטים לקטלוג כתבו יאן מָסָריק (Jan Masaryk) והרבּרט ריד (Herbert Read).

אחרי המלחמה חזר סוֹבֶּל לקוֹמָרוֹם; איש מבני משפחתו שגורשו לא היה בחיים, והדבר זעזע אותו עד כדי כך שמעולם לא חזר לשם שוב. ב-1945 הוצגה בגלריה Verdôme בפריז תערוכה של יצירותיו מתקופת המלחמה, ובהן אחד מציוריו החשובים, Lidice.


סוֹבֶּל חי בפריז, אבל הרבה לנסוע. הוא ביקר בלונדון וברומא וסייר באזורים שונים בבלגיה, הולנד, שוויץ, אירלנד, אוסטריה, סיציליה וצרפת. ב-1953 בילה פרק זמן ארוך יותר בעמק הלוּאר עם ידידו הסופר ג'ון סטיינבק. בשנות נדודיו הציג בערים רבות, בהן ז'נבה, לונדון, רוטרדם ודבלין.

אחרי המלחמה יצר קומפוזיציות של צורות גיאומטריות זוויתיות וציורים פיגורטיביים רבים. מתחילת שנות החמישים עבודתו ייצגה קודם כל את חשיבותו של הקצב; סוֹבֶּל יצא מתוך המציאות, אבל נגע בגבולות המופשט וניתק מן הצורות המקוריות. אפשר למצוא עבודות כאלה בתערוכות שהוצגו ב-1951 ב - Galerie de Beaune (תערוכה שכותרתה Vision Rythmée) וב - Galerie de France.


את שנותיו האחרונות בילה סוֹבֶּל ב - Boulogne sur Seine ליד פריז. הוא נפטר באופן פתאומי ב-1963 כאשר ישב במכוניתו קרוב לביתו, כמה ימים לפני סגירת תערוכת היחיד שלו בגלריה Blumenthal.

***
זוהי גרסה מקוצרת של טקסט שהופיע בספרה של יוליה צֶ'רבָּה ,(Cserba Júlia)
Magyar képzőművészek Franciaországban, 1903–2005
(אמנים פלסטיים הונגרים בצרפת, 1903–2005), ,Vince Kiadó 2006
תרגמה מהונגרית: מרתה רמון