רוברט קאפּה נולד בבודפשט; הוריו היו בעלי סלון אפנה משגשג בלב העיר. משני אחיו – הבכור לאסלוֹ והצעיר ממנו קוֹרנֵל – היה הצעיר יותר (שנודע לימים בשם קורנל קאפּה –
(Cornell Capa צלם אף הוא; הוא ייסד את
,International Centre of Photography ושימר בארצות הברית את מפעל חייו של אחיו הכתב הצלם המפורסם במשך עשרות בשנים.
עוד בגיל צעיר יצר קאפּה קשר עם השמאל הלא חוקי בהונגריה, ואף על פי שהקשר הזה לא העמיק, די היה בו לאלץ את האיש הצעיר לעזוב את הונגריה תחת שלטונו של הוֹרטי
(Horthy).
ריצ'רד ולן (Richard Whelan), Robert Capa (רוברט קאפּה), 1990
"[...] עד השעה ארבע לפנות בוקר [כתב קאפּה] סיירנו כמעט בכל רחובותיה הריקים של בודפשט וסקרנו את כל היבטי המהפכה העולמית. האיש סבר שאני מין אינטלקטואל פרוע שיער, המכיר חמישה ספרים – מובנים או לא מובנים לו – ויש לו אב בורגני. ואילו אני, מצדי, לא התרשמתי שדעותיו מתקרבות לדעות רדיקליות, כפי שהייתי מצפה, וחשתי מעין יוהרה על שמדי פעם בפעם הוא זרק מבט מעבר לכתפו. החלטתי שלא להצטרף למפלגה הקומוניסטית. [...] כשחזרה אלי הכרתי לאחר פרק זמן לא קצר, מצאתי את עצמי שוכב על רצפת תא מעצר צר בקומת הקרקע. הדלת הייתה פתוחה ולפניה ישבו שני שוטרים שמנים שארשת פניהם מרושעת. הבטתי סביבי וראיתי שמות רשומים בעיפרון על הקיר. החדשים בהם היו שמותיהם של שלָאִי (Sallai) ופירסט ,(Fürst) שני קומוניסטים הונגרים צעירים, שנתפסו לפני כחצי שנה בשובם ממוסקבה והוצאו להורג. נדהמתי בחושבי עד כמה אני חשוב להם ומיד אחזה בי בעתה."
בדומה לרבים אחרים, גם דרכו של קאפּה הובילה לברלין. הוא התעניין בעיתונות ובקולנוע גם יחד. קאפּה נעזר באנשי הגולה ההונגרית, ובין היתר עזר לו גֶ'רג' קֶפֶּש
(Kepes György) בהשקת הקריירה שלו. בהמלצתה של אֵוָה בֶּשניֶה
,(Besnyő Éva) ידידה מבודפשט, שכבר שנים אחדות עבדה כצלמת בברלין, התקבל קאפּה לסוכנות הצילום
Dephot. לאחר מכן שב קאפּה – שבאותה העת עדיין נקרא שמו בָּנדי פרידמָן – לפרק זמן לבודפשט. הוא הצטרף לחוגו של לָיוֹש קָשָק
,(Kassák Lajos) אבל בגלל האנטישמיות הגוברת וכן בשל צמצום האפשרויות בהונגריה ב-1933 הוא עבר – לאחר תחנות קצרות בדרך – להתגורר בפריז.
בבירת צרפת מצא לו קאפּה חוג רוחני-מקצועי אמִתי של אמני צילום בעלי דעות מתקדמות (רבים מהם היו יהודים), שברחו לשם מן הפשיזם. הוא התיידד עם אנדרה קֶרטֵס
,(André Kertész) עם אנרי קרטיה-בּרֶסון ועם דוד סימור (כים) הפולני, ואף הכיר שם את אהבת חייו, גרדה טָרו
,(Gerda Taro) שאף היא הייתה צלמת. בפריז הוא נחל הצלחה וזכה בתהילה, וכאן הוא שינה את שמו ב-1935 לרוברט קאפּה. תצלומיו ממלחמת האזרחים בספרד בשנים 1936–1937 כבר התפרסמו בשם הזה בעיתונים המאוירים, בין היתר הודות לשטֶפָן לוֹרָנט
(Stefan Lorant).
קאפּה הוא שיישם את רוח הכתבה המצולמת בספרד, תצלומיו הרבים לאין ספור נעשו לסמלים – ובראש ובראשונה תצלום
מותו של לוחם המיליציות. מפעל חייו נחשב לאחד משיאי הצילום בעל המחויבות ההומניסטית. בספרד זכה קאפּה להצלחה המקצועית, אבל איבד שם את אהבת חייו, גרדה. רבים סבורים כי הסיבה שלא קשר עוד קשרים אמיצים נעוצה בחוויה מזעזעת זו. למען האמת, ממילא לא היה לו קל לקשור קשרים כאלה שהרי עד סוף חייו נדד קאפּה תמיד בדרכים; מסעותיו הובילו אותו בדרך כלל למקומות מסוכנים, ולעתים קרובות הוא צילם תוך סיכון חייו.
ב-1938 עבד קאפּה בסין בתור מסריט-עוזר של הבמאי ההולנדי יוֹריס איוֶנס
(Joris Ivens). הוא עבד בתור צלם עיתונות בשליחות המגזין
Life בתקופת הסכסוך בין יפן לסין; וכן צילם בזירות רבות בצפון אפריקה ובאירופה במלחמת העולם השנייה, בסיציליה ובחזיתות אחרות באיטליה – בשעת פלישתן של בעלות הברית לנורמנדיה. כמו כן הוא צילם גם בצרפת המשוחררת.
רוברט קאפּה, Kissé elmosódva (בטשטוש קל), 2009
"רשמתי ששמי רוברט קאפּה ונולדתי בבודפשט; אדמירל הוֹרטי (Horthy) והממשל ההונגרי מעולם לא אהבו אותי וגם אני לא אהבתי אותם. מאז סיפח היטלר את הונגריה ממאנת הקונסוליה ההונגרית לומר שאיני הונגרי, אך היא גם אינה אומרת את ההפך. כי מיום שהיטלר שולט בהונגריה, אני מסרב במפורש לטעון שאני הונגרי. ראוי לציין שיש לי שפע של סבים יהודים מכל הצדדים ושאני שונא את הנאצים ואני חי בהרגשה שתצלומי יכולים לשמש ביעילות כתעמולה נגדם."
כבר שנים אחדות לפני פרוץ המלחמה התגוררו אמו ואחיו קוֹרנֵל בארצות הברית, וב-1945 קיבל גם קאפּה אזרחות אמריקנית.
קאפּה עבד ב-1948 בהונגריה וב-1954 – בהודו-סין. בתקופות השלום הקצרות צילם קאפּה בשביל האולפנים בהוליווד, ובתקופה זו התהדקו קשריו עם אינגריד ברגמן. אחרי המלחמה עשה קאפּה, יחד עם ג'ון סטיינבק, סדרת כתבות על ברית המועצות. ב-1947 הוא ייסד וניהל (עד למותו) את סוכנות הצילום מגנום. הוא ליווה בתשומת לב אוהדת את התפתחות המדינה היהודית וגם צילם אותה פעמים אחדות; הוא הנציח את קרבותיה של פלוגת העולים החדשים מהונגריה שלחמה לשחרור ירושלים, את חייהם של העולים החדשים, את החלוצים הראשונים מאירופה ואת המלחמה הראשונה בין הערבים לישראלים. קאפּה צילם קרוב למאה תצלומים בשביל ספרו של אירווין שאו על ישראל.
מאגר הכלים שלו, בפשטותם ובחושפנותם מבחינת התצורה, מעורר רושם מדהים בעצמתו. לפעמים קשה להבין איך היה מסוגל בתנאים הקשים ביותר להפנות תשומת לב לקומפוזיציה, לבחור את המבט מן הזווית הנכונה, לתת ביטוי לגוונים, למתח הדרמתי בין האור לצל ולהעלות על ידי כל אלה את הצילום העיתונאי לגבהים אמנותיים.
קלרה סַרקָה
תרגמה מהונגרית: עליזה מֶרמֶלשטיין